יא) מצווה היא להעיד בשביל לגלות את האמת אם אני יודע שיש שני עדים שראו הכל והלכו לבית דין – אז אני משוחרר, אבל אם לא ויש מחלוקת בין המלווה ללווה כתוב"אם לא יגיד ונעשה עוונו" כלומר, אם לא יגיד עדות אז הוא עלול לגרום להפסד לחבר, כי לא תהיה עדות אמת. כתוב "על פי שתיים או שלושה יקום דבר, לא יקום על פי עד אחד" ומשום זה העמידו בעלי המשנה, מי מעיד על האדם ? קירות ביתו, ולא עוד, אלא אנשי ביתו, מהו קירות ביתו אלו הם קירות ליבו כמו שכתוב וַיַסֵב חזקיהו פניו אל הקיר, שהתפלל מקירות ליבו.
בא הזוהר הקדוש ולוקח את טקסט התורה ומתחיל לפרש את זה על פי סוד מי מעיד על אדם ? קירות ליבו, אנשי ביתו, בעצם זה הוא - על עצמו. בעל הסולם מביא בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, הגמרא שואלת מזה תשובה, איך עושים תשובה ? אז כתוב עד שיודיע עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד, שואל בעל הסולם, איך אני אדע מה השם מעיד ? וממתי השם בכלל מעיד ? אומר בעל הסולם, יש מדרגה, שיהודי מגיע לדבקות בשם יתברך והשם נותן לו את השכר מיד אחרי שהוא עושה את המצווה, או שאחרי עבירה הוא מיד מקבל העונש. אז הוא רץ אחרי מצוות ובורח מהעבירות,אם דבר כזה היה קורה בתחילת הדרך לא היתה בחירה בעולם. אנו לא מדברים על הנקודה הזו אלא על מישהו שעבר את השלבים של התגברות על היצר, הוא חי את עולם הבחירה, הוא כבר זיכך את עצמו, גמר את בחינת יראת שמיים ומתחיל בדרך אהבת השם, זהו שלב פקיחת העיניים. יוצא שזו העדות שהשם מעיד עליו שלא ישוב לכסלו עוד. ראוי לציין שאין אפוטרופוס לאף אחד, כלומר זה לא חק שהוא לא יצא ממדרגה זו.
מה אנו לומדים מזה? שהמושג עדות הכוונה היא למדרגה שהאדם נמצא בה. צריך להבין מה המשמעות של שני עדים, שלושה, לא יקום על פי עד אחד, בעל הסולם אומר, שמדובר על מדרגות שונות, שהם ג' קוים: ימין שמאל ואמצע, נצח הוד יסוד, ג' מדרגות. עדות אם כן, כמו שכתוב לעיל לגבי חזקיהו המלך שהתפלל מתוך כוונה עמוקה. התפילה לא צריכה להיות מתוך החובה של מצוות תפילה אלא מבחינת ההבנה והכוונה במה שאתה אומר, לא בגלל שאתה חייב לאמר את זה.
לשון הזוהר, אחרי שנאמר: "אין עדות פחות משניים, כמ"ש, על פי שניים עדים יקום דבר, לא יקום על פי עד אחד. ומשום זה כתוב, מי מעיד על האדם, קורות ביתו מעידים בו." נשאלת השאלה מה פירוש "משום זה "? ומזה שאם כבר כתוב שאין עדות פחות משניים אז מיותר להוסיף שלא יקום על פי עד אחד- ואנו יודעים שאין מילה מיותרת בתורה, לכן אם כתוב כך אז יש לזה משמעות עמוקה יותר שלא על פי פשט, שאדם מעיד על עצמו ואז הוא אחד, כלומר שרק השיג דרגה אחת מתוך ג' קוין.
יב) אנשי ביתו הם רמ"ח איברים שלו, כי הגוף מכונה בית. רָשע עוונותיו חקוקים על עצמותיו. וכך צדיק, זכיותיו חקוקות על עצמותיו. ומשום זה אמר דוד, כל עצמותיי תׂאמַרנה. ומעידים על האדם קורות ביתו, הן עצמות הגולגולת, הבנויים על המוח, שהוא מים. ועליהם רומז הכתוב, הַמְקָרֶה במים עליותיו. הַמְקָרֶה מלשון קורות.
אז יש לנו רמ"ח איברים שהם אנשי ביתו שמעידים עליו, בסוף הוא מביא לנו את העצמות, קורות ביתו הן העצמות.
יג) ולמה העוונות חקוקים בעצמות יותר מבבשר גידים ועור? משום שהעצמות הם לְבָנים, וכתב שחור אינו ניכר אלא מתוך לבן. כמו התורה, לבן מבפנים, הגְווִיל, ושחור מבחוץ, הדיו. שחור ולבן הם חושך ואור. ויש חושך שהוא תכלת, המלכות, שנאמר בה, גם חושך לא יחשיך ממך. ותכלת הוא שחור, נקבה אל הלבן, ז"א. כי למלכות אין אור מעצמה, אלא מה שנותן בה ז"א. ולא עוד אלא שהגוף עתיד לקום על עצמותיו, ומשום זה הזכיות והחובות חקוקים על עצמותיו. ואם יזכה, יקום הגוף על העצמות שלו. ואם לא יזכה, לא יקום ולא יהיה לו תחיית המתים.
בעל הסולם מסביר שכל החכמה נמצאת בלבן (במשל לדף לבן) ואילו השחור, האותיות, מצמצמות את הלבן ואז התורה מתגלה, כי אין לנו השגה בחכמה עצמה אלא דרך כלים נמוכים יותר.
אם כן, הכל חקוק על העצמות, אנו יודעים שבעתיד לבוא המתים יקומו על ידי עצם הלוז.
יד) ולא עוד אלא ב' עדים הם על האדם: עין רואה ואוזן שומעת. וב"ד סופר ודן עוונותיו. ולא עוד, אלא השמש והלבנה מעידים על האדם. כמ"ש, תִקעוּ בחודש שופר בכֵּסֶה, ליום חגנו. בכֵּסֶה, ביום שהלבנה, המלכות, מתכסה בו. מתכסה, משום כשמגיע ראש השנה, יבוא ס"מ לבקש דין על בניה, ישראל שהם בני המלכות, לפני הקב"ה. והוא יאמר לו, שיביא עדים. והוא מביא עימו את השמש. הלך להביא את הלבנה, והיא מתכסה, שעולה לאותו מקום שנאמר בו, במכוסה ממך אל תחקור, כדי לפייס את הקב"ה על בניה.
שני עדים הם על האדם, עין רואה ואוזן שומעת, שוב אנו חוזרים לעדות, עדות נוספת שמש ולבנה, "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם" שהרי עין ואוזן זה הרדאר שלנו, צריך להזהר.
"ולא עוד אלא שהשמש והלבנה מעידים על האדם כמו???"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" מהו בכסה ? ביום שהלבנה שהיא המלכות מתכסה בו. ולמה היא מתכסה, משום שמגיע ראש השנה, מגיע ס"א שהוא ה.... זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא נותן לשטן את הרשות לבקש דין והשם יתברך אומר לו שיביא עדים.
טו) תִקעוּ בחודש שופר בכֵּסֶה ליום חגנו, למקום שבו עלתה השכינה, שנאמר בו, ובמכוסה ממך אל תחקור. והעוונות שהם בסתר, צריכים להיות נדונים שָׁמה בינו לבין קונו. והעוונות שחטא בגילוי, כתוב, מְכַסֶה פשעיו לא יצליח. והשכינה מצד הכתר, היא עולם הנסתר. ואדם צריך לחבר עוונותיו לכתר. בזמן ההוא מגיע זמן הרחמים והדין עובר. ומשום זה צריך לחבר עוונותיו בכתר, לזַכותו מהעדות של המלכות, אבל לרשע אין מזַכין לו.