© כל הזכויות שמורות. אתר זה הוקם ע"י תלמידי עטרת שלמה אשלג

צור קשר: הנכם מוזמנים לכתוב לנו בכל נושא: הצעות, תגובות, שאלות, לכתובת מייל: ateretshlomo.ashlag@gmail.com

מהי חכמת הקבלה

חכמת הקבלה ומטרתה

"א) בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל.

והנה כשאני מתחיל לדבר על לב מי שהוא, אודות העסק בלימוד הזה, הנה היא שאלתו הראשונה, למה לי לדעת כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים בשמותיהם, האם לא אוכל לקיים כל התורה כולה בפרטיה ודקדוקיה בלי ידיעות הללו.

שנית ישאל, הלא כבר קבעו חכמים, שצריכים מתחילה למלאות כריסו בש"ס ובפוסקים. ומי הוא שיוכל לרמות את עצמו שכבר גמר כל התורה הנגלית, ורק תורת הנסתר חסרה לו.

שלישית, הוא מפחד שלא יחמיץ ח"ו מחמת העסק הזה. כי כבר קרו מקרים שנטו מדרך התורה בסבת העסק בקבלה. וא"כ הצרה הזאת למה לי. ומי פתי יכניס את עצמו בסכנה על לא דבר.

רביעית, אפילו החובבים את הלימוד הזה, אינם מתירים אותה אלא לקדושים משרתי אל, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול.

חמישית, והוא העיקר, כי קיימא לן בכל ספק, אשר פוק חזי מאי עמא דבר, ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי כולם המה עמי בדעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק מוטב ללמוד דף גמרא במקום העסק הזה.

ב) אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו. כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם. או ביתר דיוק, למי אני מהנה. והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול."

 

(בעל הסולם, המקובל רבי יהודה לייב הלוי אשלג - הקדמה לתלמוד עשר הספירות)

מאמרים מאת הרב המקובל עקיבא הלוי אורצל על מהות חכמת הקבלה

השתלשלות חכמת הקבלה מאז ועד היום

רשב"י - הרב המקובל רבי שמעון בר יוחאי זצ"ל

תאריך לידתו משוער בסמוך לחורבן בית המקדש השני - תת"ל, 70 לספירה, נפטר ביום ל"ג בעומר, י"ח באייר, תתק"כ - 160 לספירה

נולד וגדל בגליל, היה תנא (חכם בתקופת המשנה) בן הדור הרביעי, תלמידו של רבי עקיבא ואחד מגדולי חכמי התלמוד.

היה מחלוצי תורת הקבלה ומחברו של ספר הספרים של הקבלה, "ספר הזוהר". 

לרשב"י ניתנה הרשות לגלות את רזי התורה בעוד האנושות טרם הגיעה לדרגת ההתפתחות שתאפשר לימוד נכון של הזוהר, לכן הספר נגנז מיד לאחר סיום כתיבתו.  רשב"י ניבא כי ספר הזוהר יתגלה בסוף הגלות וכי התגלותו ברבים תסמל את סיום הגלות הרוחנית: "ומשום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר, יצאו בו מן הגלות ברחמים" (ספר הזוהר, פרשת נשא).בין תלמידיו החשובים נמנה רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה רבי יהודה בר עילאי - החוקר החשוב ביותר של המשנה.רשב"י למד תורה מפי רבי עקיבא, בתחילה בבני ברק במשך שלוש עשרה שנה, יחד עם רבי חנניה בן חכינאי‏‏‏ ולאחר מכן אף בבית האסורים, קודם לכן שהוצא רבי עקיבא להורג. 

רשב"י הפך במהרה לאחד התלמידים הבולטים של רבי עקיבא, וזה העלהו עד לדרגה העליונה של הסולם הרוחני.תקופת חורבן בין המקדש השני, רבי עקיבא היה חכם, גדול הדור. נאמר כי היה ’שורש התורה שבעל פה‘. מסורת העברתה של התורה מסיני לדורות העתידיים.

 

תתמ"א, 81 לספירה, מוצאים את מותם 24000 מתלמידיו, עקב מגיפה בתקופת ספירת העומר. שורש הרעה כפי שמספר לנו התלמוד מעצם זה שלא נהגו כבוד זה בזה. הדבר גרם לשברון עצום, אולם רבי עקיבא התאושש מאובדנו הנורא וביום ל"ג בעומר החל מעביר את התורה לקבוצה חדשה של חמישה תלמידים, ביניהם רשב"י.מאוחר יותר תקופת מרד בר כוכבא (תתצ"ב - תתצ"ו, 136-132 לספירה) הרס, חורבן וקרבות עקובים מדם בארץ ישראל, מסתיימת במפלתו של בר כוכבא (אותו ראה רבי עקיבא כמלך משיח ישראל), מוצאים את מותם מאות אלפים בעם היהודי.

 

בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא היה רבי שמעון בר יוחאי מהמתנגדים הבולטים לשלטון הרומאים בארץ ישראל (שבת ל"ג ע"ב). התנגדותו קיבלה משנה תוקף לאחר גזירות השמָד שגזר הקיסר הרומאי אדריאנוס(קיסר בשנים תתע"ז - תתצ"ח, 117 -138 לספירה) ולאחר מותם הטראגי של עשרת הרוגי מלכות ובראשם מורו, רבי עקיבא (תשע"ז - תתצ"ז, 137-17 לספירה).

עפ"י המסופר בתלמוד הבבלי‏, בשעה שישבו יחד רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ויהודה בן גרים, דנו במעשי הרומאים ובפיתוח הארץ על ידיהם ואמרו:"פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם- תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן,גשרים ליטול מהן מכס".ר' יהודה בן גרים, סיפר את דברי רשב"י בגנות הרומאים לשלטונות  וכתוצאה מכך נידון רבי שמעון למיתה. הקיסר הרומאי שלח אנשים לחפשו.

 

על פי המסופר, נמלטו רבי שמעון ובנו רבי אלעזר ומצאו מסתור במערה בפקיעין ושהו בה במשך שלוש עשרה שנה כשהם  ניזונים מעץ חרוב וממעין מים שנבראו להם דרך נס.

תשעת תלמידיו הנקראים חבריא קדישא (החבורה הקדושה) הם: בנו, רבי אלעזר; רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי יצחק, רבי חזקיה ,רבי חייא ,רבי ייסא ,רבי אחא, אלו הם עשרת המקובלים הגדולים בהיסטוריה שהקשר המיוחד שנרקם בין נשמותיהם ל"לב אחד" אפשר להם לכתוב את ספר הספרים של תורת הקבלה, ספר הזוהר ולעלות למדרגת גמר התיקון.

עשרה מקובלים כנגד עשר ספירות שדרכן האור ירד לעולם מהמדרגה העליונה עד התחתונה.

 

לרשב"י לא היה ספק שבחלוף אלפיים שנה יבוא דור שיזדקק לכח זה ותפקידו יהיה לסיים את תקופת החשיכה הרוחנית, הגלות. " וכך אני מסדר אתכם, רבי אבא, יכתוב, ורבי אלעזר בני, ילמוד בפה, ושאר החברים ידובבו בליבם..."רבי אבא היה בעל כישרון מיוחד להסתיר את החוכמה שבספר הזוהר באופן "מגלה טפח ומכסה טפחיים"

האר"י הקדוש - הרב המקובל רבי יצחק לוריא אשכנזי זצ"ל

1534 - 1572 , רצ"ד - ה´ באב של"ב

גדול מקובלי צפת חי בין השנים רצ"ד - ה´ באב של"ב, 1534-1572, אחת הדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על מנהגי ישראל, התפילה, הסידור ובמיוחד בעבור השגותיו העצומות והאלוקיות ברזי תורת הקבלה, עד כדי כך שמחלקים את תורת הקבלה לתקופה שלפני האר"י ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו, ואחרי תקופת האר"י ובכלל זה תורת החסידות.

 

האר"י הקדוש הנהיג תפיסת מציאות חדשה היוצאת מתוך נקודת יסוד האמונה שהבורא מהווה שלמות, תכונת האהבה וההשפעה הטהורה.

הבורא ברא את הנברא יש מאין, ואת כל מערכת בריאת העולמות, במחשבה להיטיב לנבראיו - גילוי הא"ס ברוך הוא, ע"י שהעניק לנבראיו את האפשרות לתפוס את דבר שלמותו בכל פעולותיו וכוחותיו, כך לזכות בתיקון מחד וגילוי שמותיו ותכונת האהבה והשפעה הטהורה מאידך.

 

לאחר חורבן בית שני (תת"ל, 70 לספירה), עם ישראל יצא לגלות האחרונה והארוכה ביותר, תקופה בה שררה שבירה רוחנית בעם היהודי, ניתוק כמעט מוחלט מהכח האלוהי.

 

כ- 1500 שנה לאחר מכן, לאר"י הקדוש, ניתנה הרשות האלוקית לפתוח את סודות הקבלה תוך כדי שהוא מתווה שיטה וכלים חדשים לכלל האנושות בעבור תהליך התיקון שעליה לעשות בדרגה האחרונה והעבה ביותר שלה.

 

בניגוד למקובלים קודמים, יחידי סגולה, שכתבו את סודות הקבלה באופן שמובן רק לבודדים שזכו ברוחניות, האר"י סידר את משנתו בצורה כזו שכל החפץ לעסוק בחוכמת זו תהיה לו האפשרות.

 

נולד בירושלים לאביו האשכנזי (ר' שלמה אשכנזי)ולאם ספרדייה. בגיל צעיר התייתם מאביו, כתוצאה מכך סבלה המשפחה מקשיים וכדי להיטיב את מצבם נאלצו הוא ואמו לנסוע למצרים, אל בית דודו העשיר ר' מרדכי פרנסיס. שם שקד האר"י בתורה ובתפילה והיה לאחד מתלמידיו הבולטים של הרב הראשי למצרים, ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז).

בגיל 15 נשא את בת דודו וכבר אז ידע את כל התורה בעל פה. בהוראת הרדב"ז החל ללמוד עם ר' בצלאל אשכנזי, ובמשך 7 שנים החל מתבודד עם רבו, שקד על לימוד המשנה, התלמוד הבבלי, הירושלמי, ספרי וספרא.

לאחר שרבו עלה לא"י, התבודד האר"י הקדוש למשך 13 שנים נוספות במקום מרוחק בבקתה על שפת הנילוס, שם השיג את כל השגותיו העצומות ברזי חוכמת הקבלה, כתבי הזוהר והעולמות העליונים. בתקופה זו לא בא במגע עם איש, מלבד כשבא בביקורים בביתו בערבי שבת.

 

בשנת ש"ל, 1570 לספירה,  עלה האר"י הקדוש יחד עם משפחתו לא"י, התגורר בצפת, שהיוותה בימים אלו מרכז רוחני ללומדי קבלה.

ראשית דרכו הייתה אל ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שמספריו למד עוד בהיותו במצרים ועתה רצה לעיין בפירושו "אור יקר" על ספר "הזוהר".

הרמ"ק שהיה גדול מקובלי צפת באותן השנים, הכיר מיד בגדלותו של האר"י. עוד באותה השנה, נסתלק הרמ"ק מהעולם, אך טרם הסתלקותו, ציווה את תלמידיו להמשיך ולדבוק באר"י הקדוש כממשיך דרכו באלו המילים:

"דעו לכם שאיש אחד היושב פה, יקום אחרי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה, שבימי היו הצינורות סתומים, ובימיו יתגלו הצינורות, ודעו שהוא אדם גדול, ניצוץ של רשב''י".  

 

האר"י חי כשנתיים בצפת, וכשהוא בן 38, החזיר את נשמתו לבורא עולם בתאריך ה´ באב של"ב, 1572, בפרוץ מגפה בעיר.

 

לתלמידיו נושאי דגלו קראו "גורי הארי".

מספרים שמידי יום היו נאספים באשמורת בוקר לשמוע שיעורי קבלה מפי האר"י.

מתלמידיו: חיים ויטל (רח"ו), רבי יוסף אבן טבול, רבי משה יונה, ר' ישראל סרוק, ר' משה אלשיך, ר' שלמה אלקבץ, ר' יונתן סאגיס, ר' משה נג'ארה, ר' יוסף ארזין, ר' יהודה רומנו. ר' יוסף קארו( מחבר "שולחן ערוך"), ר' אליהו די וידאש, ר' יוסף חאגיז, ר' אלישע נאלדוא ור' משה באסולא.

 

בשנה וחצי שהתקיים בית מדרשו בצפת יצאו ספרים רבים, שמהווים את עמוד השידרה של חכמת הקבלה, מהם ינקו המקובלים בכל הדורות.

כל עקרונות עבודת השם, עליהם השתית הבעל שם טוב את דרך החסידות, מבוססים על תורת האר"י הקדוש.

 

האר"י לא העלה את משנתו על כתב, מלבד הפירוש על 'ספרא דצניעותא' (חלק מספר הזוהר הנמצא בסוף פרשת תרומה). משנתו נמסרה בעל פה לתלמידיו, כשרבי חיים ויטאל, גדול תלמידיו וממשיך דרכו היה היחיד שהורשה להעלות את דבריו על כתב.

תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר "עץ חיים" בו מסודרים רובה ועיקרה של חוכמת הקבלה. כמו כן, לוקטו דברי תורתו ע"י בנו של ר' חיים ויטל, ר' שמואל ויטל, בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים" כשבין היתר מוסבר על תורת הגלגולים, פירושים לתורה, לתפילות, מצוות ומאמרי חז"ל. 

כתבים נוספים: ספר "שערי קדושה", "ליקוטי הש"ס", "אדם ישר" ו"מבוא שערים".

 

בעל הסולם - הרב המקובל יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל

ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 25 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954

אחד מגדולי המקובלים בדור האחרון, מכונה בעל הסולם על שם "הסולם", הפירוש המקיף שכתב לספר הזוהר, שמטרתו לבאר את סודות ספר הזוהר שהיה עד אותה העת סתום להבנה ובכך יהיה נגיש עבור כל אדם שחפץ יהיה להעמיק בו ולהעלות בדרגות הסולם הרוחני. בסעודת ל"ג בעומר במירון, לאחר שהושלמה עבודתו בפירוש הזוהר אמר שעל ידי לימוד ספר הזוהר ניתן להתכונן לביאת המשיח וכי תופעת גילויו של ספר הזהר והתפשטות הלימוד בו מורים על כך שאנו אכן בדורו של המשיח.

 

בנוסף, פירש בעל הסולם באופן מקיף את כתבי האר"י בספר "תלמוד עשר הספירות" בו נתן לנו את הסדר העצום והגדול של האבחנה של "מלמעלה למטה" בתהליך הבריאה, בכך פתח לנו סדר מופתי של השתלשלות העולמות מעולם א"ק עד עולם עשייה התחתון. בעל הסולם אף נגע באופן הדרך שצריך ללכת הנברא "מלמטה למעלה" כדי לתקן את הבריאה, שמטרתה גילוי הא"ס ב"ה במציאות הנברא.

ממשיכי דרכו המשיכו ופתחו שיטות לעבודת השם בדרך תיקון הבריאה, "מלמטה למעלה" בכדי לזכות בהשגה, חלקן מסתמכות על דרך הבעל שם טוב והחסידים שבאו אחריו.

בעל הסולם נתן לנו דרך בתורת ישראל הנותנת את האפשרות להגיע לשלמות ואהבת אמת. החיבור המושלם בין תורת הקבלה, שהיא פנימיות התורה לבין פנימיות האדם, מאפשרת לגלות את השכינה הקדושה המחברת בין כלל נשמות ישראל. 

 

נולד בה' בתשרי תרמ"ה (24.9.1884) בורשה, בן בכור להוריו. בגיל צעיר מאד ניכר בו כושר ההתמדה וכשרונות עילויים נדירים. העיד על עצמו כי בעודו בן 13 שנים היו שגורים בפיו כל הש"ס עם פירוש התוספות וכשהיה בגיל 19 הוסמך לרב ע"י גדולי הרבנים ושימש במשך 16 שנה כדיין ומורה צדק בוורשה. לצד זאת מסר שיעורים יומיים לקבוצת נערים חריפים שלמדו אצלו בעיון שולחן-ערוך חושן-משפט. אולם את עיקר עיסוקו, שם בעל הסולם בלימוד תורת הקבלה, ספר הזוהר וכתבי האר"י, הרמ"ק והרמח"ל.

לבעל הסולם נולדו תשעה ילדים, חמשה בנים וארבע בנות. בניו: הרב ברוך שלום, הרב שלמה בנימין, ר' יעקב, ר' משה והבן דוד, שנפטר בילדות. בנותיו: שרה ברודז'ק, בת שבע רייכברד, דבורה וייצמן, ומנוחה ורדיגר.

 

ממי למד בעל הסולם את סודות הקבלה? פיסת המידע היחידה ששופכת אור על העניין, היא מכתב יוצא דופן ששלח בעל הסולם לגיסו בשנת 1928, ובו חשף בפניו את הסוד, על רב נסתר שנגלה אליו משך כמה חודשים בשנת תרע"ט (1918/9) שממנו קנה ידיעות בתורת הנסתר " תיכף בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלוקים בקרבו, וכל דבריו בהפלגה גדולה בהתפארות עצמית. עם כל זה האמנתי מאוד מכל קומתי וחושי."אולם אחר שנפטר רבו כתב: "...וגודל צערי אין להעלות על הכתב כי ליבי היה מלא תקווה לזכות בחכמה ודעת. והנה נשארתי אז בחוסר כל ואפילו מה שקיבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב.וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי, ונפתח ליבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע. ונזכרתי בכל הסודות שקיבלתי ממורי ז"ל."

לאחר שנגלו לו השגותיו העצומות בתורת האמת, הפסיק בעל הסולם בעבודת הרבנות והחל מקדיש זמנו אך ורק לעיסוק בחכמת הקבלה. בד בבד התקבצו סביבו קבוצה מצומצמת של תלמידים מובחרים, הידוע שבהם הוא רבי משה מרדכי שולץ זצ"ל, שחלק מהמכתבים בספר "פרי חכם - אגרות" ממוענים עבורו.

 

העליה לארץ ישראל - עם תום מלחמת העולם הראשונה החל בעל הסולם לעורר בין מיודעיו את הסכנות הצפויות שעתידות לבוא על יהדות אירופה. הוא ארגן קבוצה של 300 משפחות למטרת עלייה לארץ ישראל והקמת יישוב שיתופי, אולם רעיון זה זכה להתנגדות חריפה ונחרצת מצד גדולי התורה בפולין, על רקע חששם מהחילוניות השוררת בא"י והעובדה שלראשונה בתולדותיהם הוענקו ליהודים זכויות האזרח בפולין ובכך איום ההכחדה נראה כבלתי מציאותי.

כאשר קיבל אישור כניסה לארץ, מיהר לממשו ובחול המועד סוכות תרפ"ב (10/1921), הגיע לארץ הקודש והשתקע בירושלים.

 

הקמת החבריא קדישא - אט אט החלה מתקבצת מסביבו קבוצה של תלמידים, בעל הסולם החל למסור שיעורים מידי לילה בחצות לקבוצתו. הוא הקפיד לבל יאחרו, התנה עימם תנאים שיבטיחו את נכונותם להקריב את עצמם ביגיעה בעבודת ה' והם מצידם התמסרו לכל דרישותיו.

לקבוצה החדשה קמה התנגדות עזה בירושלים. המתנגדים היו חברי קהילות ירושלמיות שטובי אברכיהם "נלקחו" מהם, קבוצת מקובלים ספרדים שהטיפה ללימוד קבלה וכוונות - ללא כל הבנה במשמעות העניינים. תלמידיו ראו בו לא רק כרב ומורה בתורת האמת, כי אם אדמו"ר לכל דבר ואיש אלוקים קדוש. מהם שפוטרו מעבודתם ובאו עד פת לחם ממש, מהם שנודו מבני משפחתם, אולם כולם התאמצו בחיבור סביב רבם.

 

בשנת תרפ"ה (1924/5) נאות בעל הסולם לכהן כרבה של השכונה החדשה "גבעת שאול" שבפאתי ירושלים, שם קבע את בית מדרשו "בית אולפנא רבתא עיטור רבנים" ללימוד הוראה ותורת הנסתר.

במשך יותר משלושים שנותיו של בעל הסולם בארץ ישראל, לא היה מנוח לכף רגליו, הוא עבר מדירה שכורה אחת לדירה אחרת, בירושלים, בבני ברק (שם נוצר קשר מיוחד בינו לבעל החזון-איש), בתל אביב וביפו וחוזר חלילה, מתוך תנאי עוני ודלות ובהמשך, תוך כדי ייסורים ומחלות.

 

חיבור ספריו - בשנת תרפ"ז (1926/7) יצא בעל הסולם ללונדון. יהודי מקומי שהרגיש בו ובגדלותו, הביאו אל ביתו ותמך בו. ושם סגור בביתו, ללא טרדות משפחה ותלמידים, החל בכתיבת פירושו הראשון על ה"עץ חיים" של האר"י הקדוש: "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות", כל אותה העת ניהל בעל הסולם חליפת מכתבים עם תלמידיו. הפירוש נדפס בארץ וצורפו לו הסכמותיהם של ראש המקובלים הספרדים רבי חיים שאול הכהן דוויק, רבי יוסף חיים זוננפלד, ורבי אברהם יצחק הכהן קוק.

 

במהלך שנת 1933 פרסם את הקונטרסים "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום" שמטרתם להסביר את רוח חכמת הקבלה באופן השווה לכל נפש.

ובין השנים  תרצ"ג – תרצ"ז (1932/3-1936/7) החל בעל הסולם בכתיבת פירוש מקיף ונגיש יותר לכתבי האר"י "תלמוד עשר הספירות". המצב הכלכלי לא אפשר להדפיסו והוא הוקלד במכונת כתיבה ושוכפל (סטנסיל) במספר עותקים מצומצם לתלמידיו. הפירוש מכיל 16 חלקים.

(1940) יצא לאור ספרו "בית שער הכוונות", הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י.  עוד הוציא את בו מטח בקורת  על המרקסיזם ושטח את משנתו לגבי הפתרון לשאלת אחוד האומה על זרמיה.

את תמצית מפעל חייו ראה בעל הסולם בכתיבת "הסולם", פירושו לספר הזוהר. הוא ראה בכך תרופה למצב הקשה של עם ישראל.

 

בכתיבת הפירוש השקיע כוחות רבים, בכל פעם שרק הצליח לגייס מעט כסף, מתרומות קטנות, היה מדפיס חלק נוסף עדות לכך נתן שלמה גיורא שוהם, חתן פרס: "מצאתי אותו עומד בבניין רעוע, חורבה כמעט, ליד מכבש דפוס ישן. הוא לא היה מסוגל להרשות לעצמו לשלם לסדר, ולכן סידר את אותיות הדפוס בעצמו, כשהוא עומד מעל המכונה במשך שעות בכל פעם, אף שהיה בסוף שנות השישים לחייו. הוא היה ללא ספק צדיק - איש צנוע, עם מאור פנים. מאוחר יותר שמעתי שהוא בילה כל כך הרבה שעות בסידור הדפוס, עד שהעופרת פגעה בבריאותו".

 

בעל הסולם השלים את פירוש "הסולם" הכולל 18 כרכים, בסעודת הודיה במירון. בל"ג בעומר תשי"ג (3/5/1953)

וכך כתב בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר: "וקראתי הביאור בשם 'הסולם' להורות, שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עליה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא 'סולם' לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך" (אות נח).

בעל הסולם חיבר סדרת הקדמות המכינות את התלמיד ללימוד נכון של כתבי הקבלה ומבארות את דרך הלימוד, בהן "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "פתיחה לחוכמת הקבלה", "פתיחה לפירוש הסולם", "פתיחה כוללת לעץ חיים" ו"הקדמה לתלמוד עשר הספירות".

 

בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה ארם, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.

פטירתו - יום הכיפורים תשט"ו (7/10/1954), בשעה 11:00 בבוקר עת החזיק בעל התפילה בבית המדרש הצמוד לביתו ברחוב בלפור בתל-אביב באמירת המילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי", מסופר שלא יכול היה להמשיך הלאה ושב על המילים שוב ושוב, עד שנקרא לחדרו של בעל הסולם, ושם נודע לו כי בעל הסולם השיב את נשמתו למרום.

הרב המקובל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג זצ"ל

ה' בטבת תר"ע; 17 בדצמבר 1909 - ז' בכסלו תשמ"ד; 13 בנובמבר 1983

נולד בפולין לרב יהודה לייב אשלג ולרבקה רויזא. בשנת תרפ"ב (1922) עלה לארץ ישראל יחד עם אביו וגר בירושלים. למד בישיבות תורת אמת, חיי עולם ועץ חיים. כמו כן למד בישיבת "בית יוסף" מאסכולת נובהרדוק הליטאית, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה הרב הלל ויטקינד. בשנת תרצ"ה נישא לאהובה ליבא האזה, בתו של הרב דוד אהרן האזה מחסידות סוכטשוב.

 

לאחר נישואיו, על פי הוראת אביו, החל למסור שיעורים בחכמת הקבלה. בשנת ת"ש (1940) הוציא לאור כתב עת בשם "האומה". כתב העת שיצא לאור בגיליון אחד בלבד, הוגדר כ"דו-שבועון בין-מפלגתי" והובאו בו ממאמריו של אביו. זמן קצר אחר הופעת העיתון אסרה משטרת המנדט הבריטי על המשך הפצתו, באשמת קידום עמדות קומוניסטיות.‏

 

בשנת תש"ג ייסד אביו שיעור קבוע בקבלה לתושבי העיר חיפה, ואת מסירת השיעור הפקיד בידיו.

הוא היה יד ימינו של אביו בהוצאת פירוש הסולם והפצתו, והוסיף לעסוק בכך אחרי מות אביו.

בשנת תשכ"א הקים בית מדרש בבני ברק ללימוד חכמת הקבלה. הוא מסר בבית מדרשו שיעורים יומיים בספר הזוהר עם פירוש הסולם. כמו כן הקים ישיבה לבחורים וכולל אברכים שעסקו גם בחכמת הקבלה.

 

מלבד השיעורים בבית מדרשו נהג הרב אשלג למסור שיעורים בקבלה ברחבי ישראל, בין השאר ייסד שיעורים בירושלים ובחברון. בקריית ארבע ייסד כולל אברכים שחילקו את לימודם, חצי יום לתורת הנגלה וחצי יום לתורת הנסתר. הוא עצמו היה בא, אחת לשבוע, למסור שיעורים לאברכי הכולל. כמו כן היה מוסר שיעורים במערת המכפלה עצמה.

כאביו, הקפיד הרב אשלג על "נוי סוכה", והיה מקים בחצר בית מדרשו סוכה מיוחדת ביופיה ונכללו בה תצוגות אמנותיות שונות.‏בימי חג הסוכות היו רבים מתושבי בני ברק נוהרים לסוכתו כדי ליהנות מיופיה.

 

נפטר בז' בכסלו תשמ"ד, ונקבר בהר המנוחות, סמוך לציונו של אביו בעל הסולם. על מצבתו נכתב שהיה הוא זה שגרם לאביו לחבר את פירוש הסולם על ספר הזוהר, בעקבות שאלה ששאל אותו בחכמת הקבלה. שאלה זו הובילה את אביו לפרש את ספר הזוהר בשפה השווה לכל איש.

ב-2003 הוציא מכון "עטרת שלמה" את הקובץ "ספר עטרת שלמה-חנוכה" - ליקוט משיחותיו שהעביר בשנים תשל"ה-תשמ"ג.

 

 

זמן קצר לאחר נישואיו החל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג לומר שיעורים בזוהר הקדוש ובכתבי האר"י, אותם ידע בעל פה. לימודיו כמו גם יכולת ההסברה שלו, סחפו אחריו לומדים רבים.

באחד הימים באה משלחת מהעיר חיפה לאביו , ובקשה בפיהם שיואיל לייסד שיעור לחיזוק הדת בחיפה. על פי הוראת אביו, בעל 'הסולם', הוטלה מלאכת השיעור על רבי שלמה בנימין. באותה העת נסע בעל 'הסולם' עם תלמידיו המפורסמים, כדי לייסד את השיעור הראשון של בנו, רבי שלמה בנימין, בזוהר הקדוש. ובכך החל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג את לימוד הקבלה לרבים. ואכן בחיפה הצליח מאוד והתרבו תלמידים שבאו ללמוד תורה מפיו. אולם לא האריך שם ימים, מפני שנקרא על ידי אביו שיעמוד לימינו בכתיבת פירוש 'הסולם' והיה חייב לעזוב את חיפה למען עבודתו עם אביו.

וכך המשיך רבי שלמה בנימין הלוי אשלג, להפיץ ולפרסם את תורת הסוד עם פירוש 'הסולם' גם לאחר פטירתו של אביו , רבי יהודה לייב הלוי אשלג ,ביום הכפורים תשט"ו, והמשיך במסירת שיעורים נוספים ברחבי הארץ.

 

רבי שלמה בנימין הלוי אשלג, היה מחבר בין אהבת השם ליראתו, בין האמונה התמימה לבין הידיעה השכלית. בנקל היה יכול לשבת בבית מדרשו שהקים בבני ברק, וללמוד בה תורה בשקט ובשלווה. אך לא כן היה, הוא ערך נסיעות רבות, ימים ולילות, להפצת תורה ולימוד של חכמת הנסתר לרבים בכל רחבי הארץ גם לעת זקנותו. רבי שלמה בנימין, ייסד את השיעור בחברון, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הוא הגיע לבית הממשל הצבאי עם מניין תלמידים וביקש להיכנס למקום ולמסור את השיעור ומאז אותו יום נקבע השיעור שהתקיים במשך כל השנים ברציפות. כך היה גם בעיר העתיקה, מיד לאחר הכיבוש מחדש, חזר רבי שלמה בנימין למקום וייסד שם שיעור בזוהר הקדוש בליל חמישי.

שיעוריו היו מעמיקים. לעתים היה קורא שלוש שורות בספר ומכאן היה מפתח את נושא השיעור במשך שעות ארוכות. פעם סגר אחד התלמידים את הספר במטרה לעקוב ביתר ריכוז אחרי השיעור. האדמו"ר שהבחין בכך, אמר לו " למרות שאיננו ממשיכים לקרא בספר, הספר צריך להיות פתוח – זה נותן שפע רוחני בלימוד".

 

בעת הדפסת פירוש 'הסולם' על הזהר הקדוש רבי שלמה בנימין היה החוליה המקשרת בין גדולי ישראל לבין אביו 'בעל הסולם' רבי יהודה לייב הלוי אשלג. מהם היו הרב בעל ה'אמרי אמת' מגור, רבי אהרון מבעלזא, הרב  בעל ה'דמשק אליעזר' מוויז'זניץ ורבי מרדכי מבולגרייא.

במשך כמה שנים למד בחברותא עם הרב מבולגרייא . כמו כן, למד בחברותא עם בעל ה'אמרי מנחם' מאלכסנדר, בעל ה'אש-דת' מאוז'רוב, בעל ה'אמרי אש' ממודז'יץ, עם יבלחט"א , רבי שריה דבליצקי, עם הרב משה זאב פרידמן, הרב יצחק צ'ישינסקי ועוד רבים.

 

בשנת תשט"ז קבע את מעונו בבני ברק, כדי להקים בה מוסדות תורה והפצת לימוד הזוהר הקדוש באומרו: " כי בני ברק מסוגלת ללימוד הזהר עוד מימי קדמוננו רבי עקיבא ושאר התנאים". הוא קנה צריף שלאחר מכן הפך לבית מדרש מרכזי בעיר. כבר בתחילת הנהגתו, מסר בבית מדרשו שיעורים בתורת הנסתר החל מהשעה שתיים בלילה ועד לשמונה בערב.

מגדולי תלמידיו באותה תקופה נמנים: הרב יוסף וינשטוק בעל 'וילקט יוסף', הרב ר' ישראל דוד שפירא, הרב רבי יצחק אייזיק רוט זצ"ל, הרב מרדכי זוסמן, הרב ישעיה שטיגליץ, הרב יוסף ורשבסקי ועוד רבים.

 

אהבתו לישראל ולארץ ישראל הייתה טבועה בלבו. אהבת ישראל פשוטה הייתה לרבי שלמה בנימין לכל אחד באשר הוא. בסבלנות רבה האזין לבעיות שהובאו לפניו, והיה מארח אישית אנשים פשוטים רעבים ללחם. היה בעצמו מכין להם סעודה ככל יכולתו, וכל זאת מתוך שמחה על הזכות שנפלה בחלקו לעשות חסד עם יהודי. רבים באו לשאול בעצתו.

הרב המקובל רב עקיבא הלוי אורצל שליט"א

תלמידו וממשיך דרכו של הרב המקובל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג זצ"ל

מייסד ומקים קבוצת הלימוד "עטרת שלמה אשלג" ע"ש מורו ורבו האדמו"ר שלמה בנימין הלוי אשלג זצ"ל.

 

הרב המקובל עקיבא הלוי אורצל עוסק בלימוד והפצת חכמת הקבלה ולימוד ספר הזוהר הקדוש , על פי פירוש בעל הסולם האדמו''ר יהודה לייב הלוי אשלג.

 

רב עקיבא הלוי אורצל הוא תלמידו המובהק וממשיך דרכו של מורו, הרב המקובל שלמה בנימין הלוי אשלג בלימוד והפצת חכמת הקבלה.

מורו ורבו: האדמו''ר המקובל שלמה בנימין הלוי אשלג, בנו של בעל פירוש הסולם האדמו''ר המקובל יהודה לייב הלוי אשלג.

תלמידיו הרבים מכל שכבות עם ישראל של הרב המקובל עקיבא הלוי אורצל פזורים בכל רחבי הארץ.

 

לבקשת הרב, חסכנו במילים שירחיבו את קורות חייו.

רב עקיבא הלוי אורצל דוגל בלימוד ומסירת החומר פנים מול פנים מהרב אל התלמיד ומזמין כל אחד שצמאה נפשו לחכמה האלוקית.

 

Please reload