© כל הזכויות שמורות. אתר זה הוקם ע"י תלמידי עטרת שלמה אשלג

צור קשר: הנכם מוזמנים לכתוב לנו בכל נושא: הצעות, תגובות, שאלות, לכתובת מייל: ateretshlomo.ashlag@gmail.com

על הקנאה ועל השנאה - מאמר מאת הרב שלמה בנימין אשלג זצ"ל

24/11/2014

 

על הקנאה ועל השנאה

מאמר מאת הרב שלמה בנימין אשלג זצ"ל, אדמו"ר וראש ישיבת מוהרי"ל אשלג

 

"אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיכוס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה (יבמות סב ע"ב).מטבעו של אדם בעת שרואה הצלחה אצל חברו או מכירו הרי מיד קופצים עליו צער ומרירות ואומר בליבו למה אין ההצלחה מאירה לי פנים כשם שמאירה פניה לחבר ולפעמים הצער האמור השייך בענייני כספים, חברו הצליח בעסקיו ונתעשר ואילו הוא מפגר אחריו וחי חיי דחקות . לפעמים בקשר עם כבוד: הציבור כיבד את רעהו בכך שבחר בו לנציג  ציבור , אם לגבאי ואם לחבר כנסת .

וכן קורה לעיתים בבחירות רב למשרת רבנות באיזו עיר שרב אחד מצטער על שלא בחרו בו בה בעת שהוא בטח הרגיש בליבו כי הוא עצמו אינו פחות למדן מחברו הנבחר ואולי  עוד עולה עליו וכו'.

 

בקיצור המרירות וכאב הלב שלו אינן באים אליו מחמת שחסר לו אחד מהדברים האמורים ,  כלל וכלל לא . יען כי כל העת שלא היו הדברים הנ"ל אצל חברו לא  היה מצטער כי אינם מצויים אצלו אלא אך ורק בגלל שישנם אצל חברו הם גורמים לו צער ומרירות, לא על מה שחסר לו לעצמו הוא מתמרמר אלא על הצלחת חברו עינו וליבו צרים.

המרירות וצרות העין האמורות אינן נותנות לו מנוח ומאלצות אותו לחפש פורקן לצערו ,או בלשון אחרת: "תרופה להרגעה" והוא בוחר לעצמו ,לפי הנסיבות ,אחת משתי התרופות דלקמן: אחת ששמה קנאה ואחת- שנאה, כל אחת מהן לבדה בכוחה להרגיע את צערו שבא אליו בעקבות ההצלחות והניצחונות של הזולת ואם זה חבר או מכר, התוצאות משימוש בתרופת הקנאה הן לברכה למצער וחברו לא נחסר כלום והתוצאות משימוש בתרופת שנאה קללה: והתחסרות אצל חברו שנתן עליו עין ואצלו לא נתרבה כלום.

 

בכדי לדעת אם המצטער על הצלחת חברו משתמש להרגעת צערו בתרופת קנאה הסימן הוא, כאמור בתוצאות : כלומר שהן לברכה  כשמסתכלים בו רואים כי מאז שהצטער על הצלחת חברו הוא התחיל גם להצטער על שהוא מפגר אחריו והריהו שקוע משום כך ב השתלמות עצמית , צועד ומתקדם לקראת התחרות עם חברו כדי להגיע לרמתו 

ומצא פורקן לצערו בזה שהפכו לכח דחיפה ומרץ לשיפורים עצמיים לכח פורה ושגשוג בלבד ולא נדחף לעומת זאת לעסוק בפעולת השפלה נגד חברו ולא שם לעצמו מטרה להפחית ולטשטש את ערך הצלחותיו. ותהליך כזה, שצערו הביאו שיסתכל בשפלות עצמו למען השתלמות עצמית, מלבד נבחן כקנאה, כלומר הגדרת המילה קנאה – מושג של הרגעת צער על הצלחת חבירו ע"י השתלמות עצמית מבלי שחברו יפגע מזה  כלום אלא אדרבה, מן הקנאה נוצרה ברכה, יען כי הקנאה שימשה בשבילו כגרעין שממנו נעשה גם הוא למצליח ונוסף עוד מצליח ,והתרבות- סימן ברכה הוא.

 

סימן ההיכר של המשתמש בתרופת שנאה הוא" פיחות והתחסרות" אצל חברו המוצלח שהוא לקללה שבאו כתוצאה שמצא אפיק להפיג את צערו בצרות עין על הצלחת חבירו והסתכל כעוין בעין רעה עליו והשמיצו ברכילות ובעלילות בכדי להורידו מגדולתו, שההצלחה תחדל להאיר לו פנים ויהפך למחוסר הצלחה כמותו והפורק צערו זה בצורות הפעולות האמורות הרי בעיני המשקיף נבחן זאת  כתהליך ריפוי בתרופת "שנאה" כשונא המבצע פעולות נגד אויבו , ובגלל שיזם לרפא את צערו בתרופת "שנאה " הרי הביא קללה והתחסרות אצל חברו ובמידה מסוימת גם התחסרות לעצמו , בזה שלא ניצל את ההזדמנות להוליך את הצער לאפיק יעיל כדחיפה להשלמה עצמית.

 

בסיכום לשאלה: מי הם האנשים המוציאים פורקן לצערם בהפעלת אמצעי שנאה נגד החבר והמכר? כלומר, המשתמשים בתרופת שנאה כאמור ? התשובה היא : אדם זה המרגיש בתוך עצמו שאין בקרבו אותם הכשרונות של חברו ורמת הישגיו בחיים נמוכה כלפי רמת  ההישגים הגבוהים של חברו ולפי הרגשתו אין לו הסיכויים להגיע אי פעם לרמת הצלחותיו וכשנותן דעתו להערכה כזאת, הרי הדבר מכאיו לו ומצערו ומביאו לשנוא את חברו ואין לכאורה לפי דעת אותו אדם במה לפרוק את צערו אלא באמצעי השפלה משום כך הוא יוזם כנגדו אמצעים מתאימים להנמכת גובה הצלחותיו אשר יורידו אותו מרוממותו וישותו לקומתו הזוטא של עצמו הריקה מהצלחות, במטרה שהצלחות חברו לא תעמודנה עוד לפני עיניו, ולא תגרומנה לו עוד עגמת נפש.

 

תשובה לשאלה ב': מי הם האנשים המוצאים פורקן לצערם, זה בהשלמה עצמית כלומר המשתמשים בתרופת "קנאה" כאמור? אדם זה אשר מרגיש כי יש בקרבו אותם הכשרונות שישנם אצל חברו הריהו נוקט אז יוזמה של התחרות עם חברו לעלות במעלות ההצלחה ולהשתוות עם הצלחותיו של חבירו. באדם כזה משתקף השימוש בתרופת ה"קנאה" יען כי מפיג את צערו באמצעים המביאים לידי הטבה עצמית (ובחז"ל: "קנאת סופרים תרבה חכמה") והתוצאות הן כאמור ברכה לעצמו, בהשתלמות עצמית בלי כל התחסרות אצל חברו, בבחינת "נאה לו ונאה לחברו".

 

מלבד סוג הקנאה והשנאה, הנגרמים בראות אדם הצלחת חברו, קיימים עוד סוגי קנאה ושנאה הנובעים מגורמים שונים כדלקמן.

א. יש אדם שמטבעו הוא בעל מזג רע ועינו צרה בשל אחרים, אפילו שיש לו כל טוב, אלא פשוט אינו יכול לראות בטובת הזולת ולא רק שאינו יכול לראות בטוב של חברו אלא פשוט שונאו בכל צורה שהיא ומשום כך אינו שקט ואינו רוגע עד שמבצע נגדו פעולות השפלה וגורע בכך מן הטוב שיש לחברו ,שנאה כזאת מכונה "שנאת חינם".

 

ב. שונא את חברו ואינו סובלו רק משום שהוא שונה ממנו, ולא מחמת שעויין את הצלחותיו, ואין הבדל אם הוא שונה ממנו בגדלותו או מפני קטנותו ,שנאה כזאת נובעת מן הנטייה הטבעית "כל איש דרכו ישר בעיניו" הוא מכבד ומחשיב את דעותיו ונוהגיו של עצמו ובמידה שדרכו של חברו שונה מדרכו הריהו שונאו במידה זו, ומאידך ברצונו לשנות את רצונו ואת מעשיו של חברו לפי רצונו הוא. וע"י כ  , הוא יסיר שנאתו ממנו ויאהבו ,ולעומת זאת אין בדעתו לשנות את מעשיו הוא בכדי להשתוות לחברו ושחברו יאהבהו, ועקבי הוא בטבעו "דרכו ישר בעיניו" וכל אשר אינו שוה אליו הוא שונא אותו בין שדרכו דרך יחיד ובין שדרכו מקובלת על קבוצת כלשהי. כלל, זה שורר גם בין מפלגה למפלגה וכו' למשל כל מפלגה שונאת את המפלגה המתחרה בה והיתה רוצה לבטל אותה ואת אנשיה להכליל במסגרת שלה בכדי להרחיבה וכתוצאה לאהוב אותם אנשים, מאחר שהם כבר מסתופפים בצלה, אינם עוד שונים מחבריה ונהפכו דומים להם.

אותו הכלל הוא ביחסים שבין מדינה למדינה השונה הוא רק בזה כי המדינה הרוצה לבטל את תרבותו של עם אחר ולספח אליה את התושבים הנמצאים במדינה האחרת, למען הרבות עי"כ את אוכלוסייתה וכן אם מדינה רוצה לספח אליה את השטחים של מדינה אחרת, הרי היא מבצעת זאת בפעולות שנאה, בכח פיזי ובנשק. מה שאין כן בפעולות  השנאה  של מפלגה לגבי חברתה, שהיא משתמשת בתעמולה, בע"פ או בכתב ותו לא. סוגי השנאה שבסעיף ב' אינם נקראים "שנאת חנם" יען כי המנצחים בין אם זה מפלגה ובין אם זה מדינה הרי השיגו תועלת ע"י הסיפוח ולכן פעולות השנאה שביצעו נגד הזולת לא היו לשוא במידה מסויימת . אותו כלל האמור אצל המפלגות (רצוי להגיד אולי להבדיל) חל גם בין שיטת חסידות זו לבין שיטת חסידות אחרת וכן הוא בין שיטות המוסר וכו' וכו'.

 

ג. שונא את חברו לא עקב הצלחתו לא מתוך שהוא רע עין מטבעו ולא משום שהוא שונה אלא פשוט בגלל שהזיק לו או גרם לו היזק והפסיד בגללו פרנסה כבוד, שלטון או שיטה.

 

ד. סוג שנאה נוסף שהקנאה והשנאה משמשות בערבוביה ,נקראת משום כך "רוח קנאה".לפעמים מכריעה הקנאה את השנאה, לעתים מכריעה השנאה את הקנאה ולפעמים להיפך. בטבע הרוח המתנענע פעם לצד זה פעם לצד אחר כדבר המוטל בספק ורק בתוצאה אפשר לראות איך נפלה ההכרעה .דוגמה לכך מדובר במקרא בפרשת סוטה ונראה שכבר הקנאה המובא שם הוא בין ספק קנאה לשנאה יתכן כי התוצאה תהיה צורת קנאה ויתכן אולי צורת שנאה כמ"ש "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה ותחול עליה הקללה "ונפלה ירכה" הרי בפעולה של בעלה הביא האיש את אשתו אל הכהן יש בזה משום הבעת שנאה כפעולת עונשין נגדה, כי כתוצאה  של הבאה זו נפלה ירכה ,מאידך אפשר שעשה פעולת "קנאה" מתוך אהבה בכדי שיתברר הספק לטובתה ,היא והתוצאה משרה עליה ברכה ונזרעה זרע  ומאהבה זו הוא מטיב לעצמו כי השורה בלא אשה – שורה בלא ברכה וכאמור לעיל שהמושג קנאה הוא ע"פ רוב ההתעוררות להטבה עצמית שאינה קשורה בהתחסרות הזולת ,כאמור בסעיף ד' קיימות עוד דוגמאות לכך.

 

יש לפרש את הכתובים של פרשת יוסף ואחיו לאור האמור, אם כי ישנם פירושים שונים אחרים- מכח ע' פנים לתורה: "ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו  וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" ( בראשית לז ,ד'). כלומר, שנאה ממשית על הצלחתו, שאביהם הלבישו כתונת פסים ולהם לא עשה כן.

 

"ויחלום יוסף חלום וי גד לאחיו ויוסיפו לשנוא אותו" ( בראשית שם ח') כלומר, על חשש של הצלחה.

 

"ויאמרו, המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו" ( שם בהסבר, הממשיות שבחלומו, כי קרוב לודאי שימשול עליהם, בהצלחה ודאית).

 

"ויחלום עוד חלום ויספר אותו לאחיו וגו' ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו וגו' ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" ( שם ט' – יא' ) כלומר, בגערה זו הוציא  מליבם את צד הממשיות שבחלומו, כדבר שלא יתקיים וכך הפיג את מתח השנאה מהם והעמידו רק על קנאה בלבד.    

Please reload

ארכיון

30/05/2015

Please reload

פוסטים נבחרים

שאלה בנוגע לשיתוף מידת הרחמים בדין

10/06/2015

1/10
Please reload

פוסטים אחרונים
חפש לפי תגיות