אורי מת"א שואל\ת באתר: "שאלה לגבי שיתוף מידת הרחמים בדין: 1. למה זה נקרא "רחמים"? למה דווקא "רחמים" מבטא את הפעולה שנעשית כאן? 2. מה ההבדל בין "חסד" ל"רחמים"? 3. למה "רחמים" נמצא בדרגה גבוהה יותר מ''חסד" בספירות?" תשובת הרב עקיבא: "שלום וברכה, חסד הוא בדרך כלל בבחינת גומל חסדים כלומר, להחזיר טוב לזולת או כולל גם חסד שנעשה על רקע אינתרסנטי ( ענין אישי) ,הרצון לקבל מעורב כאן. רחמים מובא בחז"ל ע"י דוגמה של לויית המת שנקרא חסד של אמת. אתה עושה חסד ללא תמורה, הרי הנפטר לא יחזיר לו

אורי שואל\ת באתר: "אמרת שאור מקיף בוטש, נכנס בכוח ומכיוון שהכלי לא רוצה בו, לא מוכן לכך, האור מסתלק מיד ומשאיר רשימו. הרשימו מעורר השתוקקות שעושה את הכלי רצוי לתפקידו. השאלה- למה שהנאצל ישתוקק אחר האור המקיף הזה כשהוא במילא לא רצה בו מלכתחילה?" תשובת הרב עקיבא: "שלום וברכה, לא נאמר שאור מקיף גורם השתוקקות. עצם הדבר שאור מקיף נכנס לכלי, כבר מתקן כמו מים נקיים זורמים לכלי מלוכלך ויוצא, ברור שפעולה הזאת מנקה. חוץ מזה, אור מקיף כמו סתירה או עונש על רשעות שמטהר כי הבורא יתברך יודע

שאלה\תגובה על השיעור האחרון בנושא ידיעה ובחירה מתוך הפייסבוק: "כפי שהבנתי מההרצאה, שמזה שאנו איננו יודעים את רצונו של בורא עולם , אז אנו מדמינם או חושבים שיש לנו בחירה, כי לגבנו זה ניקרא בחירה, אבל אני לא רוצה לחיות בדמיון או במחשבה שכיאילו יש לי בחירה לגבי, כי זו אשליה, לדעתי הפירוש על האימרה של רבי עקיבא. "הכל צפוי והרשות נתונה, הבחירה נתונה, לנשמה לפני ירידתה והתעברותה בגוף האדם, בוחרת את כל האירועים אשר יקרו אותה בעולם הזה הכל ניכתב כולל הזמנים שבו יקרה כל אירוע, לאחר שני